נכתב לסיכום הסדנא "ניפגש בשיר 2" (חורף 2018)
ודוקלם בערב הסיום, 3.1.2019 במתנ"ס נרקיס, טבעון.
מה הם עושים שם, כל רביעי בערב במתנ"ס?
הנה עוד אחד נכנס
עוד אחת נכנסת
כל החבורה מתכנסת
מילים נשמעות מרחוק
אדוות של בכי, גלים של צחוק
פה ושם איזה כלי מנגן
שניים יוצאים לחדר השכן
עוד אחת עם המחברת לבד
שלישיה מסתודדת בצד
זוג עומד ומדבר במסדרון
ובסוף נפגשים שוב כולם בחדרון
הצר
מוזר
מה הם עושים שם עד כל-כך מאוחר?
טוב, בסדר
נספר לכם
בתנאי שתבטיחו
לספר לכולם.
שיבואו גם.
כתבנו שירים
והלחנו אותם.
אבל לא סתם כתבנו:
נפגשנו איתם.
נפגשנו איתנו.
נפגשנו בשיר
שהוא אנחנו.
שהוא כל מה שנגלה לעיננו
וכל מה שעובר דרכנו
והוא מה שמחבר ביננו.
טוב, בסדר.
עשינו סמים.
כי כל אדם, מסתבר
יכול להיות סם בשביל אדם אחר
וגם שיר יכול להיות סם
באמת, שיר מסוים
ברגע מסוים
יכול לספר לך סיפור
שאתה מכיר
ולא מכיר
שאתה מגלה על עצמך
דרך השיר.
לא ידענו קודם שהשיר הוא
מעשה קסמים.
מעשה קסמים ורוקנרול.
מסתבר שהשיר יכול
לחולל דברים בעולם הממשי
לפתוח לבבות, לחבר בין אנשים
לרכך את המקומות הכי קשים
את השרירים התפוסים
לשים
את הדברים באור
להזכיר לי את מה ששכחתי לזכור
לנחם, לחבק, להיות שם איתי
לנער, לטלטל, להעיר אותי
אל חיי. אל עצמי.
ואם אין השיר שלי לי,
אז מי?
גם השיר הוא סוג של מתנ"ס נרקיס
כזה שמכניס אליו כל אדם
ונותן לו מקום להיות הוא בעולם.
בתוך כל שיר יש מקום בשבילי
אבל לי
לפעמים הכי נוח
בתוך השיר שלי,
וכשבתוך השיר שלי אני מצליחה להתרווח
לפעמים
יש לי מקום גם לארח
כן, בתוך השיר!
כי מסתבר ששיר הוא מקום להיפגש.
את אף פעם לא יודעת מה ירגש
אותך הפעם,
ומה הטעם
בכלל לכתוב שירים?
זה בשביל עצמי? בשביל אחרים?
זה בשביל לקבל אהבה? הקשבה?
זה בשביל שיגידו שאני מגניבה?
כל התשובות נכונות. ויש גם עוד תשובה:
שיר יכול להיות תפילה.
והוא יכול להיות תעלה
שמובילה
את הביוב של הנפש אל הים הרחב.
בדרך לשם, הרפש הופך לזהב,
לך תבין…
לכי תביני שיר.
הוא מעיר אותך בלילה
והוא שוטף איתך כלים
והוא הולך איתך לישון
והוא עוזר בבישולים,
הוא מלווה אותך באוטו
בדרכים המתפתלות
והוא נותן לך את הביט
והוא מוסיף לך שני קולות
ולפעמים הוא מר ממוות
ולפעמים מתוק מדבש
ולפעמים הוא קלף עתיק
ולפעמים הוא דף חדש
ולפעמים הוא מחזר
שמחכה ליד ביתך
ומתעקש ולא עוזב
עד תפתחי לו את דלתך
ולפעמים מורה נוזפת
שרודה בך ומכה
ולפעמים עוגת קצפת
משמינה ומתוקה
טוב, שיר יכול להיות הכל
את זה אולי הבנתם כבר
וקצת נסחפנו, בגדול,
אז בואו ניגש אל העיקר:
שיר הוא מקום להיפגש
מקום להתרגש.
משני צדי הקיר
משני עברי השיר
אפשר להצמיד אוזן
להתקרב
להקשיב
לרחשי הלב.