אביב 24 בבית הספר לשירים

אז מה קורה עכשיו, באביב? למה אפשר להצטרף? איפה, מתי וכמה?

ניפגש בשיר – הסדנא ה11 נפתחה בסוף מרץ, ותימשך עד השבוע השני של יולי. ימי רביעי בבוקר בטבעון. ממש עכשיו עוד אפשר להצטרף! כאן כל הפרטים.

המוזות – מחזור האביב נפתח ב-1.4. שלושה חודשים של תרגילי כתיבה והלחנה בווטסאפ, 12 תרגילים בסך הכל. ויש גם מסלולים מורחבים עם הטבות שוות. כל הפרטים כאן.

המעבדה הקהילתית לשירים ממשיכה להיפגש בימי שישי בבוקר בשער העמקים. המפגשים שנשארו השנה: 12 באפריל, 17 במאי, 21 ביוני. כדי להתעדכן אפשר להצטרף לקבוצה השקטה.

הבמה הפתוחה של טבעון ממשיכה להוות מקום מפגש קהילתי חמים, יצירתי ומפרגן. הבמות מתקיימות בימי שני ורביעי לסירוגין, ב"קה סרה" בטבעון. כדי להתעדכן בתאריכי הבמות אפשר להצטרף לקבוצה השקטה.

סדנאות בהתאמה אישית – כמו תמיד, אפשר לתפור איתי סדנא זוגית, משפחתית או קבוצתית לפי הצורך שלכם, לכבוד אירוע משמח, לגיבוש או סיכום שנה או כל רעיון אחר שעולה בדעתכם. דברו איתי ונמצא את הדרך יחד.

ליווי אישי בתהליכי יצירה – יש לי זמן לליווי תהליכים אישיים של כתיבה והלחנת שירים, עבודה לקראת מופע אישי או הקלטות. הליווי מתקיים אצלי בטבעון או בשער העמקים.

שיעורי נגינה – בפסנתר, גיטרה וחלילית, למבוגרים וילדים בתחילת דרכם בעולם הנגינה. באוירה רגועה ומאפשרת עם דגש על מה שבא לכם לנגן! מוזמנות/ים לבוא לנגן איתי!

כדי להישאר מעודכנים על כל הדברים שאני עושה ומזמינה אליהם, אפשר גם להצטרף לקבוצת העדכונים שלי. היא שקטה ואני מפרסמת שם בממוצע פעם בשבוע.

אז איפה ניפגש באביב הזה?

אביב 24 בבית הספר לשירים

אז מה קורה עכשיו, באביב? למה אפשר להצטרף? איפה, מתי וכמה? ניפגש בשיר - הסדנא ה11 נפתחה בסוף מרץ, ותימשך עד השבוע השני של יולי. ימי רביעי בבוקר בטבעון. ממש עכשיו עוד אפשר להצטרף! כאן כל הפרטים. המוזות - מחזור האביב נפתח ב-1.4. שלושה חודשים של תרגילי כתיבה והלחנה בווטסאפ, ...
להמשך קריאה

שיר 40: ומה אם, בחלומך, פסעת אל השמיים?

השיר ה-40, שיחתום את פרוייקט ה-40 שירים, הוא ככל הנראה השיר עם הטקסט הכי ותיק בפרוייקט. כתב אותו משורר בריטי בשם סמואל טיילור קולרידג', שנפטר ב1834. הכרתי את השיר הזה בזכות הקדשה שכתבה לי חברה על ספר שהיא נתנה לי ליום הולדת לפני כמה שנים. כמה ימים אחרכך כבר הלחנתי ...
להמשך קריאה

שיר 38 ו-39: לאה ונתן, יְדִידַי משכבר

שני השירים האלה הם שירי משוררים ותיקים מאוד, שההכרות שלי איתם הולכת הרבה הרבה אחורה. איפשהוא בגיל ההתבגרות גיליתי את ספרי השירה בבית הוריי והתחלתי לקרוא בהם. בתיכון גם למדתי במגמת ספרות לבגרות, ונחשפתי להרבה מאוד שירה. לאה גולדברג היתה המשוררת האהובה עלי, אבל נהניתי לקרוא הרבה מאוד ספרים. השפה ...
להמשך קריאה

שיר 36 ו-37: שלוליות מצלוליות

ב-2019 עשיתי מימון המונים לאלבום שלי, "על הדרך אלי". התהליך של מימון המונים הוא מאוד מאתגר רגשית: לא קל להיות תקופה ארוכה בתוך מצב של לבקש מא.נשים כסף. אמנם לא סתם לבקש תרומות אלא להזמין אותם להיות חלק מהעשייה שלי, ולהציע דברים שווים בתמורה - ועדיין, לא פשוט בכלל. בתוך ...
להמשך קריאה

שיר 34 ו-35: שני חנוך לוינים מתוקים-מרירים

בשירים האחרונים של הפרוייקט אני מתכוונת לשלב, בין השאר, כמה שירים שלא אני כתבתי את המילים שלהם, אלא משוררים אחרים. לרוב אני מלחינה שירים של משוררים שכבר אינם איתנו. את כתבי חנוך לוין התחלתי לקרוא בתיכון. כשהוא נפטר, בשנת 99, הייתי בקיץ בין י"א ל-י"ב וכבר הספקתי לחרוש היטב על ...
להמשך קריאה

שיר 33: לצוד אותך

את השיר הזה כתבתי לפני שש שנים, בסדנת השירים של רונית שחר (שיצאו לי ממנה כמה וכמה שירים טובים). התרגיל היה למצוא משפט, לא משנה איזה, שיהיה התירוץ לכתיבת השיר. נזכרתי במשפט שאהוב לשעבר אמר לי פעם: "איך מחזיקים פרפר?". התחלתי לשחק עם הרעיון הזה של פרפרים, ועלה לי זה ...
להמשך קריאה

שיר 32: אין לי מקום

את השיר הזה כתבתי בתקופת עומס. יש לי הרבה כאלה בחיי. הטלפון הנייד שלי היה מתריע מדי פעם ש"שטח האחסון הולך ואוזל. יתכן שפונקציות מערכת מסויימות לא יפעלו". אני התלהבתי מההודעה הזאת, והרגשתי שהיא מייצגת גם משהו פנימי. שיש תקופות בחיים שבהן שטח האחסון שלי בכל מקום (בראש, בנפש, ביומן, ...
להמשך קריאה

שיר 31: לא יכולתי באמת

לפעמים שיר נכתב פעמיים. כזה הוא "לא ממש אהבה". בפעם הראשונה הוא נשלף ממני בשטף אחד, רק מילים, ונראה ככה: לֹא יָכֹלְתִּי בֶּאֱמֶת לֶאֱהֹב אוֹתְךָ.רַק לִבְכּוֹת עַל הַכָּתֵף שֶׁלְּךָאֶת חָסְרוֹ שֶׁל זֶה שֶׁעָזַב לִפְנֵי שֶׁבָּאתָחוֹתָמוֹ עֲדַיִן בִּי.לֹא יָכֹלְתִּי לֶאֱהֹברַקלָקַחַתלְנַסּוֹת לְמַלֵּא אֶת הֶחָלָל הָרֵיקלְהִצָּמֵד כְּדֵי לִשְׁכֹּחַ אֶת מִי שֶׁהִתְרַחֵק. לֹא יָכֹלְתִּי ...
להמשך קריאה

שיר 30: לוקחת שאיפה עמוקה

את השיר הזה כתבתי לפני כ-7 שנים. סיפרתי את הסיפור שלו לא מעט פעמים, אבל תמיד כיף לספר אותו שוב 🙂 בקהילת האמהות שאני חלק ממנה שיחקנו משחק "גמדות וענקות": כל אחת הכינה או הביאה משהו למישהי אחרת. אני קיבלתי בפתק שלי שם של אישה שאהבתי, אבל לא היינו ממש ...
להמשך קריאה

שיר 29: יש מקום שהמילים לא מגיעות

את השיר הזה כתבתי מתוך תרגיל שנתתי לקבוצה השנתית שלי. התרגיל היה לכתוב שיר על עונג. בשיעור המקדים, בזום, הקשבנו לשירי עונג. אני כותבת "עונג" ולא "מיניות", כי יש בתרבות שלנו הרבה שירים שיש בהן רמיזות למיניות, או אמירות מיניות, אבל הרבה פעמים אלה שירים שיש בהם סממנים של תרבות ...
להמשך קריאה