בוא נתגרש

אַתָּה יוֹדֵעַ, חָשַׁבְתִּי
מָה אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת כְּדֵי
לְנַעֵר אֶת הָאָבָק
מִמֶּנִּי וּמִמְּךָ
לְהַפְסִיק לְהִסְתּוֹבֵב סְבִיב עַצְמִי
סְבִיב עַצְמְךָ
לִמְצֹא אֶת הַשִּׂמְחָה
לְרַעֲנֵן אֶת דַּף הַבַּיִת
לְפַרְמֵט אֶת הַדִּיסְק הַקָּשִׁיחַ
לְעַדְכֵּן תָּ'אַפְּלִיקַצְיָה
לְשַׁקְשֵׁק תָּ'אִינְטֶרְאַקְצְיָה
לָצֵאת מֵהַקֻּפְסָא
לָצֵאת מֵהָאַרְגָּז
לָצֵאת מֵהָאָרוֹן
לָצֵאת מֵהַמֻּכָּר
לִשְׁבֹּר אֶת הַנִּכּוּר הַקַּר
לִזְכֹּר אֶת הָעִקָּר
לְהִתְרַגֵּשׁ, לְהִתְחַדֵּשׁ
לְהָשִׁיב אֶת הָאֵשׁ –

חָשַׁבְתִּי
אוּלַי נִתְגָּרֵשׁ?

פָּשׁוּט –
אַתָּה שׁוֹמֵעַ?
כַּמָּה חֲבֵרוֹת שֶׁלִּי נִסּוּ אֶת זֶה עַכְשָׁו
וַאֲנִי רוֹאָה אוֹתָן זוֹרְחוֹת
אֲנִי רוֹאָה אוֹתָן פּוֹרְחוֹת
כְּמוֹ רַקָּפוֹת מִתּוֹךְ הַחֹרֶף
נִזְכָּרוֹת שֶׁהֵן יָפוֹת
מִתְעוֹרְרוֹת וְרֻדּוֹת, זְקוּפוֹת
פּוֹגְשׁוֹת מֵחָדָשׁ אֶת הָעוֹלָם
חוֹזְרוֹת לְגִיל הַנְּעוּרִים
כָּל הַסְּעָרוֹת, כָּל הָרִגּוּשִׁים
עֶשְׂרִים שָׁנָה כְּמוֹ נִמְחָקוֹת מֵהֵן
בָּרֶגַע שֶׁל הַגֵּרוּשִׁין.

וְלֹא, אֲנִי לֹא עִוֶּרֶת
אֲנִי רוֹאָה,
זֹאת אוֹמֶרֶת, אֲנִי שׁוֹמַעַת
גַּם אֶת הַכְּאֵב,
אֶת הַבְּדִידוּת, אֶת הָאַשְׁמָה
אֶת הַקּוֹנְפְלִיקְטִים עִם הָאֶקְס
אֶת הַקְּשָׁיִים עִם הַיְּלָדִים
אֵבֶל תַּחֲשֹׁב, קוֹנְפְלִיקְטִים וּקְשָׁיִים לֹא חֲסֵרִים לָנוּ כְּבָר עַכְשָׁו, לִי וּלְךָ
וְתַחֲשֹׁב עַל זֶה:

סוֹפָ"שׁ אֶחָד אֶצְלִי
סוֹפָ"שׁ אֶחָד אֶצְלְךָ.

חֲצִי שָׁבוּעַ הֵם שֶׁלִּי
חֲצִי שָׁבוּעַ הֵם שֶׁלְּךָ.

גַּם כָּכָה הֵם מְקַבְּלִים אוֹתָנוּ קָבוּעַ בְּתוֹרוֹת.
פַּעַם עִם אַבָּא, פַּעַם עִם אִמָּא,
פַּעַם אַף אֶחָד מֵאִתָּנוּ לֹא אִתָּם
אָז הַפַּעַם – זֶה יִהְיֶה מְסֻדָּר. רָשׁוּם בַּלּוּ"ז. לֹא יִהְיֶה מָקוֹם לְטָעֻיּוֹת,
לְטַעֲנוֹת שֶׁלִּי כְּלַפֶּיךָ –
(כְּלוֹמַר, יִהְיוּ, אֲבָל כְּבָר עַכְשָׁו יֵשׁ…)
אַתָּה שׁוֹמֵעַ?
נִרְאֶה לִי שֶׁיִּהְיוּ לִי הַרְבֵּה פָּחוֹת טְעָנוֹת כְּלַפֶּיךָ
אִם נִתְגָּרֵשׁ.

בַּדִּירָה שֶׁלְּךָ
מִצִּדִּי שֶׁהַכֵּלִים יַגִּיעוּ לַתִּקְרָה
וְהַכְּבִיסָה תִּשָּׁאֵר יוֹמַיִם בַּמְּכוֹנָה
וְהַיְּלָדִים יָכִינוּ לְעַצְמָם אֶת הָאֹכֶל
וְאֶצְלִי בַּדִּירָה –
בָּרוּר שֶׁיִּהְיֶה מְבֻלְגָּן
אֲבָל זֶה יִהְיֶה הַבָּלָגָן
שֶׁלִּי
וְרַק אֲנִי אֶהְיֶה אַחְרָאִית עָלָיו
וְרַק עַל עַצְמִי אֲנִי אוּכַל לִכְעֹס
עַל כּוֹס וְעוֹד כּוֹס וְעוֹד כּוֹס
שֶׁלֹּא מָצְאוּ דַּרְכָּן אֶל הַכִּיּוֹר
עַל הַבֶּרֶז הַמְּטַפְטֵף שֶׁלֹּא תֻּקַּן
וְעַל הַדּוּד שֶׁנִּשְׁאַר דּוֹלֵק, וְהַמַּזְגָן
וְעַל הַסֶּדֶק שֶׁבַּקִּיר הַמִּתְעַפֵּשׁ –
אַתָּה שׁוֹמֵעַ? נִרְאֶה לִי שֶׁאֲנִי אֶכְעַס עָלֶיךָ פָּחוֹת
אִם נִתְגָּרֵשׁ.

וְזֶה יִהְיֶה לָהֶם קָשֶׁה, זֶה בָּרוּר,
וְהֵם חֲשׁוּבִים וַאֲהוּבִים
אֲבָל תַּחֲשֹׁב:
הֵם לֹא יִצְטָרְכוּ לִשְׁמֹעַ אוֹתָנוּ רָבִים.
(טוֹב, אוּלַי פֹּה וָשָׁם, בְּחִלּוּפֵי מִשְׁמָרוֹת
עוֹד נִשְׁלֹף קְצָת קוֹצִים, עוֹד נִזְרֹק הֶעָרוֹת
אַרְסִיּוֹת אֶחָד עַל הַשֵּׁנִי, בִּפְנֵיהֶם –
וַעֲדַיִן, נִרְאֶה לִי שֶׁהֵם
יִתְגַּבְּרוּ. וְשֶׁעֲדַיִן, יִהְיוּ לָהֶם הַרְבֵּה פָּחוֹת
רִיבֵי-הוֹרִים לִשְׁמֹעַ.
עָדִיף לָהֶם,
לֹא?)

וְנַתְחִיל מֵחָדָשׁ. תַּחֲשֹׁב:
נִתְקַעְנוּ עַל זוּגִיּוּת אַחַת 12 שָׁנִים
וּשְׁנֵינוּ יוֹדְעִים
שֶׁאֶפְשָׁר גַּם אַחֶרֶת,
אַחֶרֶת לְגַמְרֵי.
מַגִּיעַ לִי יוֹתֵר מִמְּךָ, וּלְךָ —
טוֹב, יוֹתֵר טוֹבָה מִמֶּנִּי הֲרֵי לֹא תִּמְצָא
אַתָּה יוֹדֵעַ.
אֲבָל אוּלַי
אַחַת שֶׁתִּתְלוֹנֵן פָּחוֹת?
אַחַת שֶׁתִּצְחַק מֵהַבְּדִיחוֹת
שֶׁלְּךָ, כִּי הִיא
לֹא שׁוֹמַעַת אוֹתָן כְּבָר 12 שָׁנִים?
תֵּיאוֹרֶטִית, אוּלַי יֵשׁ מִישֶׁהִי כָּזֹאת בָּעוֹלָם.
מִישֶׁהִי שֶׁכָּל מַה שֶׁמְּעַצְבֵּן בְּךָ –
לֹא יְעַצְבֵּן אוֹתָהּ. כָּזֹאת מִישֶׁהִי
קְרִירָה כָּזֹאת. לֹא מִתְחַמֶּמֶת.
אֶפְשָׁרוּת עִם סִכּוּי קָטָן, אֲבָל
קַיֶּמֶת.

וְנַחֲגֹג אֶת הַחַיִּים. אַתָּה יוֹדֵעַ
נִפָּגֵשׁ
עִם אֲחֵרוֹת, עִם אֲחֵרִים
וְנִתְרַגֵּשׁ
וּכְשֶׁיִּהְיוּ לֵילוֹת שֶׁלֹּא –
אָז גַּם לִישֹׁן בַּאֲלַכְסוֹן
זֶה קֶטַע גְּאוֹנִי.
לֹא צָרִיךְ אַף אֶחָד. רַק אֲנִי
וַאֲנִי.

אֲבָל פַּעַם בְּ-
נִתְגַּעֲגֵעַ.

אַתָּה יוֹדֵעַ,
לַמַּגָּע שֶׁל גּוּף מֻכָּר.
לָרֹאשׁ שֶׁלִּי עַל הֶחָזֶה שֶׁלְּךָ
לְקֶצֶב הַנְּשִׁימוֹת שֶׁיֵּשׁ רַק לִי וּלְךָ
כְּשֶׁאֲנַחְנוּ שׁוֹכְבִים שְׁלוּבֵי לֵב.
לַצְּחוֹקִים הָאֵלֶּה שֶׁהֵם רַק שֶׁלָּנוּ.
לְשַׁבָּת בַּבֹּקֶר כְּשֶׁכֻּלָּנוּ נִמְעָכִים בְּיַחַד בַּמִּטָּה
נִצְמָדִים בַּעֲרֵמַת הוֹרִים וִילָדִים
וְגַם לָאֵשׁ הָאַחַת הַזֹּאת,
זוֹ שֶׁנִּדְלֶקֶת רַק מִשְּׁתֵּי אֲבָנִים מְסֻיָּמוֹת:
אֲנִי
וְאַתָּה.

אָז נִפָּגֵשׁ בַּסֵּתֶר.
נִמְצָא אֵיזֶה חֶדֶר, לֹא נְגַלֶּה לַיְּלָדִים
(בְּכָל זֹאת, זֶה יָכוֹל קְצָת לְבַלְבֵּל אוֹתָם)
וְנִגְנֹב קְצַת אַהֲבָה אֶחָד מֵהַשְּׁנִיָּה
וְזֶה יִמְתַּק כְּמוֹ מַיִם גְּנוּבִים
(בְּעֶצֶם, לֹא מַמָּשׁ גְּנוּבִים, יוֹתֵר כְּמוֹ מַיִם שֶׁהָיוּ לָךְ תָּמִיד בַּבֶּרֶז אֲבָל אָז עָבַרְתְּ דִּירָה וְהַבֶּרֶז כְּבָר לֹא שֶׁלָּךְ וּפִתְאֹם יוֹם אֶחָד אַתְּ הוֹלֶכֶת בַּמִּדְבָּר וְרוֹאָה בֶּרֶז שֶׁנִּרְאֶה בְּדִיּוּק כְּמוֹ הַבֶּרֶז שֶׁהָיָה לָךְ בַּבַּיִת, וְאַתְּ כָּל-כָּךְ צְמֵאָה וְכׇל-כָּךְ מִתְגַּעֲגַעַת הַבַּיְתָה שֶׁ…)

כֵּן? אַתָּה חוֹשֵׁב שֶׁנִּתְגַּעֲגֵעַ?

אַתָּה יוֹדֵעַ,
חָשַׁבְתִּי
אוּלַי בְּכָל זֹאת לֹא נִתְגָּרֵשׁ בֵּינְתַיִם,
אַתָּה וַאֲנִי.

כְּלוֹמַר, נִתְגָּרֵשׁ, לְגַמְרֵי נִתְגָּרֵשׁ,
אֲבָל לֹא אַחַת מֵהַשֵּׁנִי.

נִתְגָּרֵשׁ מֵהַתְּלוּנוֹת, הַטְּעָנוֹת, הָעֶלְבּוֹנוֹת
הַשִּׁפּוּטִים, הַבִּקֹּרֶת, נִסְיוֹנוֹת הַשְּׁלִיטָה.
נִתְגָּרֵשׁ מֵהָאַשְׁלָיָה שֶׁאֲנִי וְאַתָּה
שַׁיָּכִים זֶה לְזוֹ,
נִתְגָּרֵשׁ מֵהָרָצוֹן
לְשַׁנּוֹת זֶה אֶת זוֹ,
נִפָּרֵד מֵחֶרְדַּת הַנְּטִישָׁה
מֵהַתְּלוּת
מִכָּל מַה שֶּׁגּוֹרֵם לָנוּ לֶאֱחֹז
גַּם כְּשֶׁצָּרִיךְ לְשַׁחְרֵר.

נִתְגָּרֵשׁ מֵהָרַעֲיוֹן שֶׁיֵּשׁ מִישֶׁהוּ אַחֵר, מִישֶׁהִי אַחֶרֶת,
שֶׁאִתּוֹ זֶה הָיָה עוֹבֵד אַחֶרֶת, שֶׁאִתָּהּ זֶה הָיָה לְגַמְרֵי אַחֵר.
נִתְגָּרֵשׁ מֵהַהֶרְגֵּלִים הַיְּשָׁנִים וְהַשְּׁחוּקִים
מֵהַשְּׂרִיטוֹת הָעֲמֻקּוֹת, מֵהַקְּרָעִים, מֵהַסְּדָקִים
שֶׁנִּפְעָרִים בַּלְּבָבוֹת אַחֲרֵי שָׁנִים שֶׁל קֶשֶׁר
נִתְגָּרֵשׁ מִלַּחֲשֹׁב, מִלְּפַקְפֵּק, מֵהַסָּפֵק
נִתְגָּרֵשׁ מֵהַצִּפִּיָּה שֶׁיִּהְיֶה תָּמִיד טוֹב.
נִתְגָּרֵשׁ מֵהָרָצוֹן לְהִתְגָּרֵשׁ,
נִתְחַתֵּן עִם הַבְּחִירָה לֶאֱהֹב.