שנ"צ של אמהות

הִיא מַגִּיעָה
כָּכָה פִּתְאֹם
הִיא מַפְתִּיעָה
בְּאֶמְצַע הַיּוֹם
לֹא מְתֻכְנֶנֶת

חֲצִי שָׁעָה
אוּלַי
חָמֵשׁ דַּקּוֹת
וְדַי
אֶת הַשָּׁעוֹן אַתְּ מְכַוֶּנֶת

וְהֵם בַּסָּלוֹן
מְשַׂחֲקִים
מִשְׁתַּדְּלִים לֹא לָרִיב
מְתוּקִים

וְאָז כַּדּוּר מִתְכַּדְרֵר
וּבְחֶדֶר אַחֵר
מַשֶּׁהוּ נִשְׁבָּר –

וְזֶהוּ. נִגְמַר.

וְלִפְעָמִים יֵשׁ יֶלֶד בַּחֶדֶר אִתָּךְ
מוּל הַמָּסָךְ.
חֲלוֹמֵךְ הֶחָטוּף מִתְעַרְבֵּב בְּדִבּוּב
שֶׁל "יְחִידַת הַחִלּוּץ"…
לֹא נוֹרָא, זֶה נָחוּץ.
אִם זֶה מַה שֶּׁנִּגְזַר
אָז כָּל דָּבָר
מִתְקַבֵּל עַל הַדַּעַת.
זֶה לֹא עָמֹק, וַעֲדַיִן
לַעֲצֹם רֶגַע עַיִן
לְהָנִיחַ תָּ'רֹאשׁ
אֶת הַשֶּׁקֶט לִפְגֹּשׁ
בְּתוֹךְ הַשַּׁגַּעַת
לִלְגֹּם רַק לְרֶגַע
חֲצִי שְׁלוּק שֶׁל נַחַת –
שְׁנַ"צ שֶׁל אִמָּהוֹת,
כַּמָּה אַתְּ מְשַׂמַּחַת.

וְאֵיךְ
בַּיָּמִים שֶׁהוּא הָיָה עוֹד תִּינוֹק
הָיָה נִצְמָד אֵלַיִךְ וְנִרְדָּם, הַמָּתוֹק…
יְכֹלֶת מֻפְלָאָה, לִישֹׁן וְלִינֹק
בּוֹ זְמַנִּית
אֲבָל לֹא גְּאוֹנִית
כְּמוֹ הַטְּרִיק הַמְּהַמֵּם
לְהַאֲכִיל וּלְנַמְנֵם!
לְהָזִין וְלִישֹׁן!
לְמַרְבֵּה הַצַּעַר, זֶה פָּטֶנְט שֶׁטּוֹב רַק לַיֶּלֶד הָרִאשׁוֹן.
בָּרֶגַע שֶׁיֵּשׁ בַּבַּיִת מִישֶׁהוּ מֵעַל גִּיל שָׁלֹשׁ
זֶה מַתְחִיל לִהְיוֹת מְאַתְגֵּר לִדְרֹשׁ
לְצַפּוֹת
לְקַוּוֹת
לְהִתְאַוּוֹת
לִשְׁנַ"צ
שֶׁל אִמָּהוֹת.

שְׁנַ"צ שֶׁל אִמָּהוֹת
זֶה עִנְיָן מְמַכֵּר.
בִּשְׁנַ"צ שֶׁל אִמָּהוֹת
אַתְּ זוֹכָה מִן הַהֶפְקֵר
בִּזְכוּת וְלֹא בְּחֶסֶד, זֶה בָּרוּר
רַק
לָמָּה הוּא כָּל-כָּךְ חֲמַקְמַק
הָרֶגַע הָאָרוּר
שֶׁל עֲצִימַת הָעֵינַיִם
שֶׁל הַרְפָּיָה אֶל תּוֹךְ הָאַיִן
שֶׁל כִּבּוּי מַעֲרָכוֹת
שֶׁל חִדּוּשׁ הַכֹּחוֹת
לִשְׁנִיָּה, לְדַקָּה
עַד שֶׁתִּשָּׁמַע הָאַזְעָקָה:

אִמָּא, אֹכֶל! אִמָּא, מַיִם! אִמָּא, פִּיפִּי! אִמָּא, קָקִי! אִמָּא, סֵפֶר! אִמָּא, בּוֹאִי לְשַׂחֵק אִתִּי בְּטַאקִי!

תַּאֲכִילִי וְתַשְׁקִי
תְּחַבְּקִי וּתְנַשְּׁקִי
תְּסַדְּרִי וּתְנַקִּי
תַּחְלִיפִי תְּנַגְּבִי תַּלְבִּישִׁי תְּקַלְּחִי
תְּחַמְּמִי תְּקָרְרִי תְּכַרְבְּלִי תְּצַחְצְחִי
אִמָּא, הוּא מַרְבִּיץ לִי הוּא עוֹשֶׂה לִי הוּא אוֹמֵר לִי
אִמָּאאאאאא! מְשַׁעֲמֵם לִייייי!

שְׁנַ"צ שֶׁל אִמָּהוֹת זֶה דָּבָר שֶׁאַתְּ טוֹרֶפֶת
בְּשִׂיאוֹ (אוֹ בְּשִׁפְלוֹ) שֶׁל יוֹם שָׁחוּק וְדָהוּי.
שְׁנַ"צ שֶׁל אִמָּהוֹת זֶה דָּבָר שֶׁאַתְּ חוֹטֶפֶת –
כְּמוֹ שֶׁחוֹטְפִים שַׁפַּעַת,
אוֹ כְּמוֹ שֶׁלּוֹקְחִים שָׁבוּי…

וּכְשֶׁהָאִישׁ פִּתְאֹם בַּבַּיִת, וּמֵת מֵעֲיֵפוּת
וְאוֹמֵר "חַיָּב לִישֹׁן, אֲנִי גָּמוּר, אֲנִי סָחוּט" –
אַתְּ לֹא מְבִינָה אֵיךְ הוּא פִסְפֵס, גַּם הַפַּעַם
אֶת מַה שֶּׁכָּתוּב לָךְ עַל הַפָּנִים בְּאוֹתִיּוֹת שֶׁל אֵשׁ וְזַעַם
בֵּין קַמְטוּטִים שֶׁל דְּאָגָה לְעִגּוּלִים שֶׁל "לֹא יָשַׁנְתִּי"
בֵּין שִׁפּוּלֵי הַדַּוְקָא וְהַכַּעַס וְהָאַנְטִי…

"אִשָּׁה זוֹ רְאוּיָה", כָּךְ כָּתוּב לָךְ עַל הַמֵּצַח,
"בְּכָל יוֹם, בְּכָל שָׁעָה וּלְתָמִיד וְגַם לַנֶּצַח
אִשָּׁה זוֹ זַכָּאִית עַל פִּי הַחֹק הַבְּרֵאשִׁיתִי
וְעַל סְמַךְ דַּעְתָּהּ וּבְחִירָתָהּ הַחָפְשִׁית
לָקַחַת לְעַצְמָהּ, בְּכָל עֵת שֶׁתַּחְפֹּץ
אֶת הָרְשׁוּת הַמְּקֻדֶּשֶׁת לִשְׁנַ"צ –
וְהָעוֹלָם יָכוֹל לִקְפֹּץ".

וּבְלִבֵּךְ אַתְּ עוֹד נוֹשֵׂאת פַנְטַזְיָה נוֹשָׁנָה
לִשְׁנַ"צ שֶׁל 90 דַּקּוֹת. קוֹרְאִים לָזֶה "מַחְזוֹר שֵׁנָה".
לַחֲלֹם מִשְׂחַק כַּדּוּרֶגֶל שָׁלֵם, הוֹ, זֶה בְּרֹאשׁ לִיגַת הַחֲלוֹמוֹת!
לָקוּם חִיּוּנִית וְחַיְכָנִית אֶל שְׁלַל הַמְּשִׂימוֹת
לְשַׂחֵק עִם יְלָדַיִךְ בְּסַבְלָנוּת וּבְרִכּוּז
לְתַקְתֵּק גַּם אֶת הַבַּיִת, לְהַסְפִּיק אֶת כָּל הַלּוּ"ז
וּבְגַן הַשַּׁעֲשׁוּעִים, כְּשֶׁיִּשְׁאֲלוּ: "תַּגִּידִי,
מַה זֶּה הַחִיּוּךְ?"
תַּעֲנִי:
"90 דַּקּוֹת
מְתוּקוֹת
בְּגַן הָעֵדֶן שֶׁל הַפּוּךְ".