הנסיך הקטן חוזר אל השושנה

כָּל הַדֶּרֶךְ אֶל כּוֹכָבִית ב-612 הִתְכַּוְּצָה בּוֹ הַתְּחוּשָׁה הַמֻּכֶּרֶת
שֶׁל מֵאוּס מְעֹרָב בִּתְשׁוּקָה.

הוּא לֹא יָדַע אִם יִמְצָא אוֹתָהּ שָׁם.
אוּלַי טָרְפוּ אוֹתָהּ הַחַיּוּת הָרָעוֹת.
אוּלַי הִכְנִיעוּ אוֹתָהּ הָרוּחוֹת הַקָּרוֹת.
אוּלַי הִתְפַּזְּרוּ עֳלֶיהָ לְכָל עֵבֶר
וְכָעֵת נוֹבְטִים זְרָעִים שֶׁלָּהּ
עַל כּוֹכָב אַחֵר
וְנָסִיךְ אַחֵר יַשְׁקֶה אוֹתָהּ
מְהֻפְּנָט לְיוֹפֶיהָ
מְשֻׁעְבָּד לִתְבִיעוֹתֶיהָ.

וְאוּלַי הִיא תִּהְיֶה שָׁם
יְשֵׁנָה בְּשַׁלְוַת תְּמִימוּתָהּ
וּכְשֶׁתִּשְׁמַע אֶת קוֹלוֹ תִּתְעוֹרֵר בְּהַפְתָּעָה מְחֻיֶּכֶת

וְהוּא יְסַפֵּר לָהּ עַל מסְּעוֹתָיו
וְעַל מָה שֶׁלָּמַד מֵהַשּׁוּעָל
וּמִכָּל הַמְּבֻגָּרִים הַמּוּזָרִים

וְהִיא תִּשְׁתֶּה בְּצָמָא אֶת סִפּוּרָיו
וְתִשְׁאַל וּתְצַחֵק וְתַזִּיל דִּמְעָה
וְתָבִין
אֶת הַסָּמוּי מִן הָעַיִן
וְתִרְאֶה אוֹתוֹ הֵיטֵב
בַּלֵּב —

רוּחַ סְתָוִית נְעִימָה נָשְׁבָה.

קוֹצִים יְבֵשִׁים וּמְצֻמָּקִים נָחוּ עַל הָאֲדָמָה
לֹא זוֹכְרִים אֶת הַגַּאֲוָה הַוְּרֻדָּה
שֶׁאָחֲזָה בָּהֶם בְּטֶרֶם נִשְׁמְטוּ.

הוּא טִפֵּל בְּהַר הַגַּעַשׁ הַכָּבוּי,
עָקַר כַּמָּה עֲצֵי בָּאוֹבַּבּ
וְחָשַׁב:

הָיִיתִי רוֹצֶה עַכְשָׁו לִהְיוֹת פֶּרַח בְּעַצְמִי.
שֶׁמִּישֶׁהוּ יַשְׁקֶה אוֹתִי
וְיָגֵן עָלַי מִפְּנֵי הַחַיּוֹת הָרָעוֹת
וִיכַסֶּה.