חללים

הַשְּׁכוּנָה מְלֵאָה
שְׁבִילֵי זִכְרוֹנוֹת.
גַּם הַבַּיִת גָּדוּשׁ
חֲלָלִים.

אֵיךְ יְכוֹלָה אִשָּׁה שֶׁעֲשׂוּיָה מִשְּׁמֹנִים אָחוּז מִלִּים
לִלְמֹד לִהְיוֹת פָּחוֹת סִפּוּר?
לְהָמֵס אֶת כְּאֵבֵי הַלֵּב בִּדְּמָעוֹת שֶׁל הָרֶגַע הַזֶּה
וְלֹא בְּהֶסְבֵּרִים וְהַצְדָּקוֹת וְתָכְנִיּוֹת,
חֲרָטוֹת וּמַסְקָנוֹת
לְבָטִים וּמַחְשָׁבוֹת
נִסּוּחִים וְזִכְרוֹנוֹת

אֵיךְ אֶפְשָׁר לִהְיוֹת גּוּף וְלֵב
וְלֹא תִּעוּד מַדְּדֵי הַחֹם וְהַדֹּפֶק
שֶׁנִּכְתָּבִים לִי בַּמַּחְבֶּרֶת
בַּדְּיוֹ הַמִּתְיַבֶּשֶׁת וְנִרְטֶבֶת מֵחָדָשׁ

וְהַאִם יַד הָאָבִיב תָּבוֹא וְתִסְגֹּר אֶת הַבֶּרֶז הַזֶּה
אוֹ שֶׁזֶּהוּ, מֵעַכְשָׁו הוּא נוֹעַד לִדְלֹף

וְאֵיךְ לֹא בָּדַקְתִּי
טֶרֶם פְּתִיחַת הַלֵּב
שֶׁהָרִיצְ'רָץ' הַזֶּה יוֹדֵעַ גַּם לִסְגֹּר.