קָלַטְתִּי אוֹתְךָ
אֱלֹהִים
אַתָּה אוֹהֵב אוֹתָנוּ, הַמְּפֻזָּרִים.
אַתָּה מֵת עָלֵינוּ.
בִּגְלַל זֶה אַתָּה שׁוֹמֵר לָנוּ עַל
כּוֹסוֹת קָפֶה עַל גַּג הָאוֹטוֹ,
עַל הַמַּפְתְּחוֹת שֶׁשָּׁכַחְנוּ בַּדֶּלֶת מִבַּחוּץ
עַל הַתִּיק שֶׁהִשְׁאַרְנוּ עַל הַסַּפְסָל בַּגַּן הַצִּבּוּרִי.
אַתָּה אוֹהֵב אוֹתָנוּ
כִּי אֲנַחְנוּ מַזְכִּירִים לְךָ אֶת אֲהוּבָתְךָ.
זֹאת שֶׁלֹּא פָּגַשְׁתָּ מִזְּמַן-מִזְּמַן,
זוֹ שֶׁעוֹרְרָה בְּךָ דַּחַף יְצִירָתִי מְהַמֵּם וְאָז נֶעֶלְמָה
וּמֵאָז אַתָּה מִתְגַּעְגֵּעַ אֵלֶיהָ –
כָּאוֹס.