זֶהוּ, בָּדַקְתִּי אֶת גְּבוּלוֹת הַשְּׁפִיּוּת
וְרָאִיתִי מַה יֵּשׁ מֵעַל הַהִגָּיוֹן
וּמִתַּחַת לְכָל בִּקֹּרֶת
וּלְמַטָּה מִכְּבוֹדִי.
וְגֶשֶׁם שֶׁל תּוֹבָנוֹת הִתְחַצֵּף עָלַי
וְלֹא אָגַרְתִּי אַף טִפָּה מִמֶּנּוּ
אֲבָל מִמַּה שֶּׁנִּסְפַּג –
אֵין לִי מֻשָּׂג מַה יָּצָא מִמַּה שֶּׁנִּסְפַּג.
בְּכָל מִקְרֶה,
אָבִיב,
אַתָּה יָכוֹל כְּבָר לָבוֹא.