ארכיון הקטגוריה: בלוג

שיר 23: הפסקת חשמל

התלבטתי לרגע אם להכניס את השיר הזה לפרוייקט, כי בשונה מרצף השירים שהיה פה עד עכשיו – זה שיר שהופק ממש "ברצינות", עם נגנים ועיבוד וכלים ומיקס, לא כמו שאר השירים שהעליתי כאן בגירסת אולפן ביתי צנועה ומינימליסטית.

אבל אז הבנתי שזה לא הקריטריון. אני אוספת 40 שירים שכתבתי והלחנתי ולא נכנסו לאלבומים שלי – ו"הפסקת חשמל" הוא לגמרי אחד כזה! הלוואי שעוד מהשירים שאני מגישה לכם פה בגירסה ביתית יזכו בהמשך לגירסת אולפן מקצועית יותר, ויהיו זמינים באפליקציות הסטרימינג כמו השיר הזה.

חוץ מזה, יש לי הרבה מה לספר עליו 🙂 אז הנה.

כתיבה

בחורף לפני שנתיים ליויתי אישה צעירה בתהליך מתמשך של יצירת שירים. הרבה פעמים בתחילת המפגש היינו חושבות על נושא לשיר – ואז כותבות עליו, כל אחת בנפרד. הכתיבה שלי בדרך כלל לא היתה תורמת לשיר, אבל כן תרמה לאווירה – כל אחת כותבת עם עצמה, ואחר-כך מתחילות לגשש את דרכנו אל שיר חדש.

באחד המפגשים היא הגיעה במצב רוח קצת ירוד למפגש. התחלנו לכתוב מתוך זה. בתקופה ההיא מצב הרוח שלי היה דווקא טוב, אבל עמית, בןזוגי, היה לא כל-כך בטוב. וכמו תמיד כשהוא לא בטוב, הרגשתי איך עולה בי דאגה, ורצון לתקן את המצב, וחרדה, ועוד כלמיני תגובות רגשיות. תוך כמה דקות נכתב לי הטקסט הזה, כמעט כמו שהוא עכשיו:

אֲנִי רוֹצָה לְהַדְלִיק נֵר
בְּתוֹךְ הַפְסָקַת הַחַשְׁמַל שֶׁלְּךָ
וְלֹא לִצְעֹק "מָה זֶה הַחֹשֶׁךְ הַזֶּה?!"
וְלֹא לְהִתָּקֵל בָּרָהִיטִים וְלִפֹּל
וְלֹא לְהִתְקַשֵּׁר לְחֶבְרַת הַחַשְׁמַל
וְלֹא לְנַסּוֹת לְהַקְפִּיץ לְךָ תַ'פְּקָק
וְלֹא לְהִכָּנֵס לְהִיסְטֶרְיָה

לְגַשֵּׁשׁ
בִּמְגֵרוֹת לִבִּי
שְׁמוּרִיםגַּפְרוּרִים
לֹא תָּמִיד זֶה נִדְלַק מִיָּד
לִפְעָמִים הֵם רְטֻבִּים
בִּתְנוּעָה נְחוּשָׁה
עַל גַּלְגַּל הַמַּצִּית לְהַקְלִיק
לְהַחֲזִיק
בּוֹא תִּשְׁמֹר עַל הָאֵשׁ לְרֶגַע
מְרוּחוֹת רָעוֹת
מִתַּחֲזִיּוֹת
מִצִּפִּיּוֹת
מִבִּקֹּרֶת
בּוֹא נִזְכֹּר אֶת
הַלֶּהָבָה הַזֹּאת.

בִּזְהִירוּת
בְּלִי לָגַעַת בַּקִּירוֹת
לְהִכָּנֵס זְקוּפָה לִמְעָרוֹת לִבְּךָ
וְאָז לָשֶׁבֶת שָׁם בְּשֶׁקֶט
אִתְּךָ.

אחרי המפגש איתה ישבתי לבד עם הטקסט ועוד דייקתי אותו מעט, ואז העליתי אותו לפייסבוק. ככה, בתור פוסט. הוא קיבל המון המון אהדה ואהבה, ותגובות כמו "וואו" ו"כן, בדיוק" ועוד. הבנתי שנגעתי בנקודה חשובה. מדהים איך לפעמים הנקודות האלה נמצאות שם ושירים כאלה יוצאים בקלות, בלי ייסורי הריון ולידה…

לחן א-סימטרי

כמה ימים אחר-כך ישבתי עם חברה באיזה ערב ליד הפסנתר, ואמרתי: יאללה, אני מנסה להלחין אותו. בתקופה ההיא לימדתי את השנה הראשונה של "על שפת השיר" (הקורס השנתי שלי) ונתתי להן תרגיל – להלחין שיר במשקל שהן לא רגילות אליו. אותי התרגיל הזה לקח לטריפ של משקלים מוזיקליים שתמיד אהבתי לשמוע אבל אף-פעם לא העזתי ליצור בהם: חמש שמיניות ושבע שמיניות.

החלטתי לנסות להלחין את השיר החדש בשבע שמיניות. גם הלחן נולד די בקלות, ומשהו במילים הוביל אותו להתחלף מדי פעם לתיבה אחת של שש שמיניות ולחזור לשבע. אהבתי את זה (כי אני אוהבת גם משקלים א-סימטריים וגם משקלים מתחלפים). יצא לי לשיר את השיר בבמה הפתוחה שלנו בטבעון, עם עדיאל שניאור שגייסתי אותו לתופף איתי בתור חובב משקלים א-סימטריים הרבה יותר גדול ממני… ובמשך השנתיים האלה שרתי את השיר פה ושם בהופעות שלי, עם גיטרה.

הפקה

אני לא זוכרת מתי התחלתי לפנטז על להפיק את השיר. זה כנראה היה לפני שנה בערך. הדבר הראשון שעשיתי היה להזמין את אורי ביתן לנגן איתי את השיר הזה על הפסנתר. נפגשנו במגלצ'ה (המרכז המוזיקלי והאולפן שאני עובדת בו) והקלטתי סקיצה של הנגינה של אורי עם השירה שלי. אחר-כך התחלתי לפנטז על העיבוד, ושאלתי את ג'ניה, שלימד אותי אז את כל התחום של הקלטה והפקה באולפן, אם הוא מסכים להקליט ולהפיק איתי את השיר.

אספתי לשיר הזה מוזיקאים שאני מאוד אוהבת, גם כנגנים וגם כבני אדם: דורון כרמי בקונטרבס (וגיטרה שהצטרפה בהמשך ביוזמתה), עדיאל שניאור בכלי הקשה, שון לו יון גלעד בכינור וכאמור – אורי ביתן בפסנתר.

את העיבוד יצרנו אני, אורי ושון, לילה אחד, מאוד גשום וסוער, במגלצ'ה. זו היתה אמורה להיות חזרה של כל הנגנים, אבל בסוף כולם ביטלו ורק אורי ושון הגיעו. כך, מתוך העבודה המשותפת שלהם ועם קצת משהו שאני הוספתי, נוצר קטע המעבר האינסטרומנטלי. הקלטנו סקיצה של השיר עם פסנתר וכינור ומשם התקדמנו.

זה לקח זמן… בעיקר כי לקח זמן כל פעם לקבוע עוד סשן עם עוד נגנ/ית. הקלטנו את כלי ההקשה, מעליהם את הבס והגיטרה, את הפסנתר, הכינור ובסוף את השירה שלי. ג'ניה מיקסס הכל יפה יפה.

להוציא שיר ולא אלבום

זאת פעם ראשונה שאני עושה את זה – מוציאה לעולם שיר (ממש שיר מופק שעבר הקלטה מקצועית ומיקס ומאסטרינג ויוצא לרשת בצורה רשמית). עד עכשיו מה שעשיתי היה לכתוב אלבום שלם, לעבוד על ההפקה שלו במשך כמה חודשים, ולהוציא אותו כאלבום (פעם גם היו דיסקים… אז בכלל, גרפיקה וחוברת והכל). כל פרוייקט כזה היה מאוד גדול אבל גם מאוד ממוקד. מפעם לפעם ידעתי יותר טוב איך לעשות את זה. כמובן, בעזרת השותפים הנכונים.

אז הפעם הוצאתי שיר. עבדתי עליו לאורך שנה, כאשר רוב השנה לא באמת עבדתי עליו… אבל זה מה שזה לקח. הוא נבנה שלב אחר שלב, ואפשר לומר שאני הייתי הפעם המפיקה המוזיקלית – שגם זה חדש לגמרי. והוא שם בחוץ, ואני שמחה בו מאוד. מקווה שלאט לאט יאספו לו עוד חברים כאלה, סינגלים. שירים רווקים 🙂

אם הקשבתן/ם ואהבתן/ם, אשמח שתשתפו! שלחו את השיר למישהו שאתם חושבים שיאהב אותו. בנוסף ליוטיוב (ויוטיוב מיוזיק) אפשר לשמוע אותו גם בספוטיפיי ואפל מיוזיק. הוא ישמח להגיע לעוד אוזניים.

וממחר נחזור לשירים בהקלטה ביתית.