השמיים בחוץ מעוננים ומדי פעם נשמעים רעמים קולניים מאוד. גשם עוד לא יורד. כבר סוף אוקטובר, והסתיו הזה עושה משחק מקדים מאוד מאוד ארוך.

השארתי את ההקלטה החדשה של "סתיו בלב" קצת במגירה כדי שלפחות תהיה איזו טיפת סגריר כשאפרסם אותה…

אז הנה, אפשר.

מתנה מעולם החלום

את השורה הראשונה של "סתיו בלב" קיבלתי במתנה בחלום, לפני כחמש שנים: ישבה שם נערה עם גיטרה, ניגנה ושרה אותה לאט לאט:

"מישהו שכח את נשמתך תלויה על חבל"

קמתי בבוקר מוקסמת מהמתנה המתוקה שקיבלתי, ומיד המשכתי את השיר. כמו משכתי אותו מתוך השורה שקיבלתי וגיליתי מה יוצא:

מִישֶׁהוּ שָׁכַח אֶת נִשְׁמָתֵךְ תְּלוּיָה עַל חֶבֶל
וְהִשְׁאִיר תַּנּוּר דּוֹלֵק בְּתוֹךְ חַדְרֵי לִבֵּךְ
מִישֶׁהוּ הָפַךְ אֶת מֵיתְרֵי צְחוֹקֵךְ לְנֵבֶל
עֲלֵיהֶם פּוֹרֵט הָרוּחַ אֶת נִגּוּן אַהֲבָתֵךְ

בחוץ ובלב

בפזמון לקחתי השראה משיר ישן – "סתיו בחלונות". אמא שלי היתה מזמזמת אותו (בעיקר את השורה הראשונה – "סתיו בחלונות ובלבבי") בכל שנה בסתיו. אז עשיתי לו טוויסט קטן וכתבתי:

וּבֵינָתַיִם – סְתָו בַּלֵּב, וּסְתָו בָּרְחוֹבוֹת

והמשכתי… וכך השיר הזה שקיבלתי במתנה בחלום, הפך לשיר סתיו "קלאסי" – עם פרידה, געגוע, עצב, וכל גרמי השמיים שמעצבים את התפאורה המושלמת, כביכול, לכל אלה.

בכלל, גיליתי שזה מאפיין די רווח בשירי סתיו: הקשר בין מזג האויר החיצוני והפנימי.

לכתוב מתוך משחק במילים

חלק מהרגעים בשיר לקוחים מתוך רגעים בחיי. אבל השיר לא נכתב כתגובה לאירוע רגשי בחיי. אין דמות מסויימת שאליה הוא מתייחס בכללותו (אם כי משפטים מסויימים בו כן מתקשרים לי לאירועים ודמויות בחיי), וכשכתבתי אותו לא הייתי בסערת רגשות שדומה למה שמתואר בשיר.

אז מה כן? פשוט שיחקתי. התחלתי מה"קלף" שקיבלתי בחלום וראיתי לאן זה לוקח אותי.

יצא שיר שאני מאוד אוהבת וגם א.נשים אחרים לאורך השנים מאוד התרגשו וננגעו ממנו.

בגירסה החדשה, שהקלטתי ממש לפני חודש (אבל התאפקתי מלפרסם כי עוד לא היה ממש סתיו) הוספתי באופן ספונטני קולות שאולי נשמעים קצת כמו רוחות, או כמו מקהלת נערות בוכיות… אני מחבבת את הגירסה הזאת. תהנו.

רוצה לשמוע עוד שירים?

את כל הפלייליסט של "40 שירים" אפשר לשמוע כאן.

אפשר גם להצטרף לקבוצה השקטה בווטסאפ ולקבל עדכונים על כל שיר ופוסט חדש שעולים.