את השיר הזה כתבתי בתקופת עומס. יש לי הרבה כאלה בחיי.

הטלפון הנייד שלי היה מתריע מדי פעם ש"שטח האחסון הולך ואוזל. יתכן שפונקציות מערכת מסויימות לא יפעלו". אני התלהבתי מההודעה הזאת, והרגשתי שהיא מייצגת גם משהו פנימי. שיש תקופות בחיים שבהן שטח האחסון שלי בכל מקום (בראש, בנפש, ביומן, בבית…) הולך ואוזל, וזה בהחלט משפיע על התפקוד של פוקנציות מערכת מסויימות אצלי.

אני אוהבת לקחת מילים שמגיעות מבחוץ (משלטים בכביש, מדברים שאנשים אומרים, מהתראות טלפון תמימות שכאלה) ולהשתמש בהם כהשראה לשירים. לפעמים קצה החוט מספיק ומשם ההשראה לוקחת למקומות אחרים.

אז השיר מדבר על התחושה הזאת, של "אין לי מקום". הוא די מספר את עצמו.

מה שמשעשע אותי הוא שהוא נכתב רגע לפני הקורונה. ויש בו בית שאומר "אין לי מקום ביומן / רצינו לקבוע למרץ, בסוף קבענו למאי". כתבתי אותו לפני התפרצות הקורונה הראשונה, ואז – ובכן, במרץ היומן פשוט התרוקן לגמרי ונהיה בו מלא מקום, ולא בקטע טוב. אז לפעמים צריך להיזהר עם התלונות והמשאלות שלנו.

רוצה לשמוע עוד שירים?

את כל הפלייליסט של "40 שירים" אפשר לשמוע כאן.

אפשר גם להצטרף לקבוצה השקטה בווטסאפ ולקבל עדכונים על כל שיר ופוסט חדש שעולים.