שני השירים הבאים באוסף נכתבו בשנה שעברה, מתוך תרגילים שנתתי בקורס השנתי. המשותף ביניהם הוא ששניהם שלחו אותי אחורה לגיל הנעורים.
האור מתוך החושך
השיר הראשון, "שנים ארוכות", נכתב מתוך תרגיל שנתתי בקבוצה בשם "האור מתוך החושך". זה היה תרגיל שבו חילקתי את הקבוצה לקבוצות קטנות ובהן סיפרנו על סיפור בעבר שלנו שהיה בו חושך, וניסינו למצוא אור בתוך הסיפור החשוך, או להוציא איזה אור מתוכו. האור יכול להיות, למשל, משהו בנו שהתפתח וגדל בזכות הסיפור הזה, או תובנה, או איזה תיקון שאפשר לעשות בו אחרי שנים.
אני שיתפתי בסיפור כואב מגיל הנעורים. סיפור על אהבה צעירה ומלאת תשוקה וקשר מתוק שהסתיים מהר מדי, בעיקר בגללי. וגם על חברות שנשברה ואמון שהתערער, ורגשות חזקים, ונערה צעירה שנועלת את הרגשות שלה בתוך תא סגור ולא מרשה להם להתבטא, כי זה מפחיד להרגיש ותשוקה היא בכלל דבר שגורם לאנשים לעשות שטויות, אז עדיף לכלוא אותה עמוק בפנים.
בסיפור הזה היה הרבה כאב בשבילי במשך הרבה שנים, אבל היום, ממרחק 25 שנים, אני יכולה לראות אותו באור אחר. יכולתי לדמיין שיחות עם השחקנים האחרים בסרט ההוא של גיל 15, שממרחק הזמן יכולים לראות דברים אחרים בסיפור וגם חווים את עצמם מאוד אחרת היום. הסתכלתי על האישה שהפכתי להיות במהלך השנים, ועל איך היא גירסה כל-כך משודרגת של אותה נערה בת 15. וזה עזר לי להתפייס איתה, ועם כל מי שהיו מעורבים בסיפור ההוא.
ישבתי וכתבתי במשך 10 דקות בערך, והמילים פשוט זרמו ממני החוצה. כמעט בלי עריכה ישבתי ליד הפסנתר, כמה ימים אחרכך, והלחנתי.
להיות אישה
השיר השני נוצר מתוך תרגיל בשם "להיות אישה". זה היה במפגש שעשינו בזום, שבו שמענו שירים שונים על נשיות, ובעיקר כל אחת מהמשתתפות לקחה דף, כתבה עליו באמצע "להיות אישה" ומסביב כתבה את כל מה שזה מעלה בה. מתוך "שמש האסוציאציות" הזאת בחרנו איזו קרן לצאת ממנה לכתיבה.
אצלי עלתה חזק, בין השאר, התחושה שלי מול גברים. או, בגיל ההתבגרות והנעורים, מול בנים. ואם לדייק – מול בנים "מאגניבים". מדובר בתחושה של מבוכה, חוסר בטחון, תחושה שלא רואים אותי או שאני לא ראויה, שאני לא שווה, שאני לא נחשבת במושגים שלהם. שאני לא מדברת את השפה ולא יכולה להשתלב, ואולי גם לא רוצה.
התחושה הזאת, שהיתה הכי חריפה בתיכון, עדיין מלווה אותי לפעמים כשאני פוגשת גברים שנראים לי שייכים לקבוצת ה"מקובלים", גם אם היום העולם שלי לא באמת מחולק ככה. זה גם קורה לי לא מעט מול גברים מוזיקאים, בעיקר כשכמה מהם יושבים ביחד, ואז אני מרגישה מולם רגשי נחיתות גם כאשה וגם כ"לא-מספיק-מוזיקאית"…
זה, אגב, קורה גם מול נשים שנראות לי יפות וחזקות ו"מקובלות", עד היום. אבל מול גברים קורה משהו אחר. אני מרגישה הרבה פעמים שאני לא יכולה להשתייך לא לקבוצת השווים שלהם (כי אני לא גבר) וגם לא לקבוצת הנשים הנחשקות בעיניהם (כי אני לא יפה או מגניבה מספיק). ואז בעצם אני כלום בשבילם. בלתי נראית.
כל מה שאני מתארת כאן הוא לא בעוצמה חזקה, תודה לאל, ולא מנהל אותי. היום אני כבר יודעת, אחרי שכמה פעמים האשליה הזאת נשברה, שמתחת לגבר המאוד מרשים, גבוה ושרירי מסתתר לפעמים אחלה איש שיחה, עם שאלות ובעיות ומצוקות בדיוק כמו שלי (או יותר). שאני לגמרי יכולה להמיס את החומה המדומיינת ביננו וליצור קשר. אבל ברמת המפגש הראשוני, ולפעמים יותר – התחושות האלה שם, כמו עולות בחזרה מגיל הנעורים.
40 סנטימטרים מעלי
העובדה שאני אישה נמוכה, לא מוסיפה לתחושת הבטחון מול גברים גבוהים. חלקם באמת נישאים לגובה של 40 סנטימטרים מעלי, וקשה לא להרגיש קטנה כשאני עומדת מולם או לידם. רוב הזמן הגובה שלי לא מפריע לי, אבל כשזה בא בשילוב עם גורמים אחרים של חוסר בטחון, זה יכול לערער.
זו היתה ההשראה לשיר. ראיתי את עצמי הולכת במסדרונות בית הספר שלי, ומולי נער שלומד בכתה מעלי. הוא היה מאוד גבוה ומאוד "מגניב", וניגן והיתה לו להקה וחברה וכמעט כולם אהבו אותו. הוא גם באמת היה חמוד, בחור טוב, לא בריון או אלים או שום דבר. אבל היינו שייכים למעמדות שונים, והיה ברור שאני כמעט בלתי קיימת בשבילו, וגם לא מנסה להיות, אבל אם להודות באמת – הייתי שמחה להיות לפחות קצת קיימת בשבילו.
לקחתי את התמונה הזאת שלנו מצטלבים במסדרון, הוא 40 סנטימטר מעלי עם הג'ינס הקרועים והשיער הארוך והמבט שלא רואה אותי ממטר, והרחבתי אותה לכל החוויה.
כמובן שהנער הספיציפי הזה הוא לא הנושא של השיר, אלא מייצג את כל מה שהרגשתי (אז ומאז) מול הרבה מאוד נערים וגברים. ובכלזאת, היה לי נוח שהיו לי דמות ותמונה כנקודת מוצא. ותכלס, כמעט כל מה שכתוב בשיר אמיתי.
התמונה היא מהטיול השנתי של כתה ט' או י'. אהבתי משהו בפרופורציות שלה, שמדגישות את הנערה הקטנה הנבלעת בתוך סוודר גדול ובתוך עולם גדול.
רוצה לשמוע עוד שירים?
את כל הפלייליסט של "40 שירים" אפשר לשמוע כאן.
אפשר גם להצטרף לקבוצה השקטה ולקבל עדכונים על כל שיר ופוסט חדש שעולים.