חורף

בְּאֶמְצַע הַלַּיְלָה
מִישֶׁהוּ הִגְבִּיר אֶת הַוּוֹלְיוּם שֶׁל הַחֹרֶף
בְּבַת אַחַת מֵאֶפֶס לְמֵאָה
וְשָׁמַעְתִּי אֶת הַגֶּשֶׁם כְּאִלּוּ זוֹ הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה שֶׁלִּי
וְלֹא יָדַעְתִּי אֵיפֹה כָּל הַמִּטְרִיּוֹת שֶׁלָּנוּ
וְאֵיךְ יֵלְכוּ הַיְּלָדִים מָחָר לְבֵית הַסֵּפֶר
וְאֵיךְ תִּסַּע הַמְּכוֹנִית שֶׁלִּי בַּכְּבִישׁ בְּלִי לְהַחֲלִיק
וְקִוִּיתִי שֶׁזֶּה יִהְיֶה כְּמוֹ בַּחֹרֶף לִפְנֵי שְׁנָתַיִם
שֶׁהַשָּׁמַיִם סָעֲרוּ בַּלֵּילוֹת וּבָהֲרוּ בַּיָּמִים
וְהִרְגַּשְׁתִּי קְטַנָּה וְחַסְרַת אוֹנִים מוּל כּוֹחוֹת הַיְּקוּם הַמְּאַיְּמִים

וְאָז חָזַרְתִּי אֵלֶיךָ לַמִּטָּה
וְאַתָּה הִצְמַדְתָּ אוֹתִי אֶל גּוּפְךָ הַחַם שֶׁמִּתַּחַת לַשְּׂמִיכָה
וְאָמַרְתָּ "אֵיזֶה כֵּיף"
כְּמוֹ בַּחֹרֶף הָרִאשׁוֹן הַהוּא
כְּשֶׁקָּנִיתָ לָנוּ שְׂמִיכָה זוּגִית עִם "תְּפוּקַת חֹם גְּבוֹהָה"
וְגָזַרְתָּ אוֹתִיּוֹת מֵהָעֲטִיפָה וְהֵכַנְתָּ לִי בְּרָכָה מַצְחִיקָה
עִם צִטּוּט שֶׁל עַצְמְךָ:
"אֵיזֶה כֵּיף זֶה חֹרֶף בְּזוּגִיּוּת".