רַק אַל תִּסְתַּבְּכִי עִם מְשׁוֹרֵר
אֲנִי אוֹמֵר.
כָּל שִׂיחָה
כָּל גִּיחָה
כָּל גְּנִיחָה
שֶׁלָּךְ
הוּא יִקַּח
וְיַהֲפֹךְ לְדִמּוּי.
זֶה הָזוּי:
אַתְּ חוֹשֶׁבֶת שֶׁהוּא שָׁם
לְיָדֵךְ
בְּיָדֵךְ נוֹגֵעַ,
אֲבָל אֲנִי יוֹדֵעַ:
אֶצְלוֹ אֵין בֶּאֱמֶת אַהֲבָה
רַק נוֹשְׂאִים לִכְתִיבָה.
רַק אַל תִּסְתַּבֵּךְ עִם סוֹפֶרֶת
אֲנִי אוֹמֶרֶת.
הִיא תְּשַׁדֵּר לְךָ אֵינְסוֹף חֲמִימוּת
אֲבָל בִּשְׁבִילָהּ אַתָּה רַק דְּמוּת
שְׁטוּחָה אוֹ עֲגֻלָּה
וְהִיא מְחַפֶּשֶׂת אֵיפֹה תִּשְׁתַּלֵּב אֶצְלָהּ
בָּעֲלִילָה
אַל תִּתְפַּתֶּה לְהַחֲלִיק
בְּמִדְרוֹן הַקּוֹנְפְלִיקְט
אֶל הָרֶשֶׁת הַזּוֹ שֶׁהִיא טוֹוָה מִתַּחְתֶּיךָ
אוֹסֶפֶת בְּשֶׁקֶט אֶת כָּל מִלּוֹתֶיךָ
מִתְאַמֶּנֶת
מְשַׁנֶּנֶת
מַרְטִיבָה אֶת הַדְּיוֹ
בְּדִמְעוֹתֶיךָ,
מֵעֵת לְעֵת
מַשְׁחִיזָה אֶת הָעֵט
עַל סֶלַע כְּמִיהוֹתֶיךָ.
גַּם אִם דּוֹמֶה שֶׁהִיא מַבִּיטָה בְּךָ יְשִׁירוֹת
אַתָּה רַק מִשְׁתַּקֵּף לָהּ שָׁם, בֵּין הַשּׁוּרוֹת:
אַתָּה רַעְיוֹן,
אַתָּה סֵמֶל,
אַתָּה מִשְׂחַק מִלִּים.
אַתָּה אוֹצָר בָּלוּם שֶׁל תְּאָרִים וּפְעָלִים.
כְּשֶׁהִיא מִשְׁתַּגַּעַת עָלֶיךָ
כְּשֶׁהִיא מִתְגַּעְגַּעַת
לְאַלְּלָה,
הִיא לֹא רַק שָׁם אִתְּךָ –
הִיא מַבִּיטָה מִלְּמַעְלָה.
מְסַפֶּרֶת כָּל יוֹדַעַת
שֶׁבּוֹדֶקֶת, מִזְּמַן לִזְמַן,
אֵיךְ זֶה מַרְגִּישׁ לִהְיוֹת דְּמוּת
בְּרוֹמָן.