שיר 40: ומה אם, בחלומך, פסעת אל השמיים?

השיר ה-40, שיחתום את פרוייקט ה-40 שירים, הוא ככל הנראה השיר עם הטקסט הכי ותיק בפרוייקט. כתב אותו משורר בריטי בשם סמואל טיילור קולרידג', שנפטר ב1834.

הכרתי את השיר הזה בזכות הקדשה שכתבה לי חברה על ספר שהיא נתנה לי ליום הולדת לפני כמה שנים. כמה ימים אחרכך כבר הלחנתי אותו, ומאז יצא לי לשיר אותו בבמה הפתוחה בטבעון ובכמה הופעות שלי, ולהזמין את הקהל להצטרף. מאוד נעים לשיר אותו בקבוצה.

יש בשיר הזה איזה קסם, אוירה של חלום ושל אפשרות זמינה וקלה לחלומות להתגשם. הוא בנוי כולו משאלות, שכמו מאפשרות את הרעיון הזה, שחלומות יכולים פשוט להתגשם. ככה, בקלות, כמו שאת חולמת זה יכול לקרות.

גם אני נמצאת היום, ביחד עם הרבה מאוד א.נשים, בתוך ציפייה מתוחה ותקווה שמשהו טוב יקרה. שילדים וא.נשים ישובו לביתם, בקרוב. הלוואי שזה יקרה היום, ככה, כמו שחלמנו את זה.

את כל שירי הפרוייקט אפשר לשמוע בפלייליסט: https://youtube.com/playlist?list=PLwPlwZp70v0ccG_jvVEtneDEGvQBQ-dRz&si=3mAaXsr4MEIuUwff

מוזמנים להקשיב ולספר לי מה חשבתן.ם, על השיר הזה ועל שירים אחרים בפרוייקט.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *